המאמר פורסם לראשונה בישראל היום, 12 בנובמבר 2026.
"בגדתי באשתי", כתב השבוע ג׳נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, במכתב לעובדים. האישה, בכירה בחברה מסינגפור, חשודה בעיני המודיעין האמריקאי בריגול לטובת סין. יומיים אחר כך התגלה רומן נוסף, עם בכירה באנבידיה שכפופה לו ישירות. סיפור כזה היה נשאר בטורי הרכילות, אלמלא היה בדרך לפנסיה שלכם.
רוב החוסכים בישראל מעולם לא קנו מניה של אנבידיה, אבל רובם מחזיקים בה. היא יושבת בקרן הפנסיה, בקופת הגמל ובקרן ההשתלמות, לרוב דרך מדד S&P 500, המדד של 500 החברות הגדולות בארה״ב. ירידה שלה פוגעת לכם בכמה חסכונות במקביל, וזה בדיוק מה שקרה: בין 12 באוקטובר ל־11 בנובמבר ירדה המניה בכ־23%, ושווי החברה התכווץ בכ־1.27 טריליון דולר.
הדירקטוריון פתח בחקירה, וכשהוול סטריט ג׳ורנל דיווח שהוא נערך להדיח את הואנג, המניה צנחה בעוד כ־8.6% במסחר המאוחר. ביום חמישי, 12 בנובמבר, הודיעה אנבידיה שהואנג התפטר מתפקידיו כמנכ״ל, כנשיא וכחבר דירקטוריון, וסמנכ״לית הכספים קולט קרס מונתה למנכ״לית זמנית.
העצבנות התחילה לפני הרומן
מדד הפחד והחמדנות של CNN, שמודד את מצב הרוח של המשקיעים, עמד ב־9 באוקטובר על 46, ניטרלי. שבוע אחר כך צנח ל־18, פחד קיצוני, ובתחילת נובמבר שוב ירד ל־20. ב־11 בנובמבר עמד על 37, עדיין פחד.
הסיבה העיקרית היא החשש מעלויות החשמל והחוב של לקוחותיה. ענקיות הטכנולוגיה בונות מרכזי נתונים בהיקפים עצומים, בחלקם במימון חוב, וכל אחד מהם זולל חשמל. בבחירות האמצע ב־3 בנובמבר הצביעו האמריקאים גם על זה: בעשרות ערים ומחוזות ב־10 מדינות עלו להצבעה הצעות על מרכזי נתונים, וכמעט בכולן גבר המחנה שרוצה להגביל אותם.
אם הבנייה תתייקר ותתעכב, גם ההזמנות לשבבים יתעכבו. ואצל אנבידיה זה לב העניין, כי ברבעון האחרון כ־92.5% מהכנסותיה הגיעו ממרכזי נתונים. במקביל, מחוקקים משתי המפלגות לוחצים להקשיח את מגבלות היצוא של שבבים מתקדמים לסין.
כמה זה בשקלים
ניקח חוסך עם מיליון שקל בפנסיה, ש־70% מהם עוקבים אחרי S&P 500. בתחילת אוקטובר היה משקלה של אנבידיה במדד יותר מ־8%. הירידה של המניה לבדה גרעה מהחשבון שלו בערך 13 אלף שקל. שאר המניות והדולר ישפיעו גם הם על התוצאה.
עכשיו תוסיפו את קופת הגמל, את קרן ההשתלמות ואת תיק ההשקעות בבנק. על הנייר זה פיזור. בפועל, אם כולם צמודים לאותו מדד, אותה מניה נמצאת בכל אחד מהם. שווה להיכנס לאזור האישי בכל קופה ולבדוק איפה הכסף מושקע.
אז עכשיו זה זול?
בהחלפת מייסדים יש תקדימים לכאן ולכאן. אפל המשיכה לצמוח אחרי שטים קוק החליף את סטיב ג׳ובס ב־2011. במיקרוסופט, לעומת זאת, העשור שאחרי שביל גייטס פינה את כיסא המנכ״ל ב־2000 היה עשור אבוד למניה.
באותו חודש שבו אנבידיה צללה, ברקשייר האת׳וויי, החברה שבנה וורן באפט, עם עסקי ביטוח, רכבות ואנרגיה, עלתה בכ־14%. מדד באפט, שמשווה את שווי כל המניות בארה״ב לתוצר השנתי, עומד זה חודשים על יותר מפי שניים. כלומר, השוק כולו יקר, ומי שישב על עסקים משעממים יצא החודש מורווח.
מצד שני, אנבידיה עצמה נעשתה זולה יותר. מכפיל הרווח שלה (כמה שנים של רווח בקצב הנוכחי משלם המשקיע על המניה) ירד מכ־29 לכ־22. אם הביקוש לשבבים יחזיק, המחיר הזה עשוי להתברר כזול. ב־17 בנובמבר, אחרי סגירת המסחר בניו יורק, תפרסם החברה את הדוח הרבעוני. מה שיקבע את כיוון המניה הוא התחזית לרבעון הבא. ואם יסתתר בה סיכון, כל החישוב הזה מתחיל מחדש.