תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הוא תיקון חקיקה שפורסם במאי 2012. מטרתו לעודד את הציבור — ובמיוחד פורשים ובני הגיל השלישי — להפקיד כספים פנויים, כלומר כסף שכבר שולם עליו מס, לתוך קופת גמל, וליהנות ממסגרת המיסוי וההטבות של מכשיר חיסכון פנסיוני.
חשוב להבין נקודה אחת מלכתחילה: "תיקון 190" אינו מוצר פיננסי נפרד שאפשר לקנות. מדובר בהוראת חוק שמאפשרת לקופת גמל רגילה לקבל הפקדה של כספים נזילים — להבדיל מהפקדות פנסיוניות שוטפות מהמשכורת. בשפת היומיום אומרים "קופת גמל לפי תיקון 190" או "השקעה בתיקון 190", והכוונה לאותה מסגרת בדיוק.
הרעיון במהותו פשוט: במקום להחזיק כסף פנוי בעובר ושב, בפיקדון בנקאי או בתיק השקעות רגיל — מפקידים אותו בקופת גמל, שם הוא נהנה ממיסוי מיטיב, מדמי ניהול תחרותיים וממגוון הטבות שנפרט בהמשך.
התהליך פשוט יחסית. החוסך מפקיד סכום חד-פעמי של כסף פנוי לתוך קופת גמל המתנהלת לפי תיקון 190. מקורות אפשריים לכסף כוללים חשבון עובר ושב, פיקדון בנקאי שהבשיל, פדיון של תיק השקעות, כספי ירושה, פיצויי פרישה או כל הון נזיל אחר.
הכסף מושקע בקופה לפי מסלול ההשקעה שהחוסך בוחר — מסלול כללי, מנייתי, אג"חי או סולידי, מסלולים מתמחים ועוד. ניתן לעבור בין מסלולים לאורך הדרך, בדרך כלל ללא אירוע מס, וזהו יתרון לא מבוטל בפני עצמו.
אין תקרת הפקדה שנתית בתיקון 190 — אפשר להפקיד סכומים גדולים, גם מיליוני שקלים, בהפקדה אחת. אין סכום מינימום הקבוע בחוק, אך כל בית השקעות רשאי לקבוע סכום מינימלי משלו לפתיחת קופה. מרגע ההפקדה הכסף צובר תשואה (או הפסד) בהתאם לשוק, והטבות המס נכנסות לתמונה בעיקר בשלב המשיכה.
תיקון 190 צבר פופולריות בקרב חוסכים מבוגרים בזכות חבילת הטבות אמיתית. אלה היתרונות המרכזיים:
זהו היתרון המרכזי. במשיכה הונית (חד-פעמית) מקופת גמל לפי תיקון 190, מס רווחי ההון עומד על 15% מהרווח הנומינלי — לעומת 25% מהרווח הריאלי במכשירי השקעה רגילים. ההבדל בין "נומינלי" ל"ריאלי" מהותי, ונרחיב עליו בפרק החסרונות — הוא גם מקור ליתרון וגם מקור לסיכון.
במקום משיכה חד-פעמית, אפשר להוון את הצבירה לקצבה חודשית. קצבה המשולמת לבני 60 ומעלה מוגדרת "קצבה מוכרת" ופטורה ממס הכנסה. כלומר, מי שבוחר במסלול הקצבה יכול ליהנות מהכנסה חודשית קבועה לכל החיים — בלי לשלם מס רווחי הון כלל.
תיקון 190 הוא כלי יעיל לתכנון העברת הון בין הדורות. הכספים בקופה מועברים ישירות למוטבים שהחוסך קבע מראש — מבלי להמתין לצו ירושה או לצו קיום צוואה. נוסף על כך: אם החוסך נפטר לפני גיל 75, המוטבים מקבלים את מלוא הכספים בפטור מלא ממס. אם נפטר אחרי גיל 75, המוטבים משלמים 15% מס נומינלי על רכיב הרווח בלבד.
קופות גמל גובות דמי ניהול קבועים ושקופים, ובדרך כלל נמוכים מאלטרנטיבות כמו תיק השקעות מנוהל. דמי הניהול הממוצעים על הצבירה נעים סביב 0.6%, וככל שהסכום המופקד גדול יותר — לרוב ניתן להתמקח על דמי ניהול נמוכים יותר.
מי שזקוק לנזילות לפני גיל 60, או שאינו רוצה לפדות את הקופה, יכול לקחת הלוואה כנגד הכספים הצבורים — לרוב בריבית אטרקטיבית, בסביבות פריים מינוס 0.5%. היתרון כפול: מקבלים נזילות, והכסף בקופה ממשיך להיות מושקע ולצבור תשואה.
תיקון 190 אינו "ארוחת חינם". לצד ההטבות יש חסרונות מהותיים שחובה להכיר לפני החלטה:
החיסרון המהותי ביותר. המס בתיקון 190 הוא 15% מהרווח הנומינלי — כלומר על כל הרווח, בלי לנכות את שחיקת האינפלציה. במכשיר השקעה רגיל משלמים אומנם 25%, אך על הרווח הריאלי — לאחר ניכוי האינפלציה. בתקופות של אינפלציה גבוהה ולאורך שנים רבות, ייתכן ש-15% נומינלי יסתכמו ביותר כסף מ-25% ריאלי. במצב כזה ההטבה מתהפכת והופכת ל"מלכודת מס". הסיכון מתחדד במיוחד במשיכה הונית גדולה.
הכספים אינם נזילים למשיכה הונית מוטבת לפני גיל 60 ועמידה בתנאים. מי שיזדקק לכסף קודם לכן ייאלץ להסתמך על מסלול ההלוואה או למשוך בתנאי מס פחות אטרקטיביים. תיקון 190 אינו מתאים למי שצופה צורך בכסף בטווח הקרוב.
כדי ליהנות מהמשיכה ההונית המוטבת לא די בגיל 60 — צריך גם לקבל קצבה חודשית מעל "הקצבה המזערית" (5,306 ₪ לחודש, נכון ל-2026). מי שאינו עומד בכך עשוי להידרש "לרכוש קצבה" — להוון חלק מהכספים לקצבה כדי להכשיר את היתרה למשיכה הונית.
כדי למשוך כספים מתיקון 190 כמשיכה הונית וליהנות ממס מופחת של 15%, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים:
שני התנאים חייבים להתקיים יחד. מי שעומד בהם נהנה ממיסוי 15%; מי שלא, יכול עדיין למשוך אך בתנאים ובמיסוי שונים, או שיידרש להוון חלק מהכספים לקצבה. חשוב לזכור שהתנאים והסכומים מתעדכנים מעת לעת — לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הנתונים המעודכנים מול הגוף המנהל או יועץ מוסמך.
לחוסך בתיקון 190 שתי דרכים עיקריות לממש את הכסף, וההבדל ביניהן מהותי:
משיכה הונית חד-פעמית — מקבלים את כל הסכום בבת אחת ומשלמים 15% מס נומינלי על רכיב הרווח. מתאים למי שזקוק לסכום גדול לשימוש מיידי — סיוע לילדים, רכישת נכס או פרויקט גדול.
היוון לקצבה חודשית — הופכים את הצבירה לקצבה חודשית קבועה. לבני 60 ומעלה הקצבה פטורה ממס הכנסה לחלוטין (מסווגת כקצבה מוכרת). מתאים למי שמחפש תוספת הכנסה יציבה לאורך החיים ומוכן לוותר על הסכום החד-פעמי.
אפשר גם לשלב — להוון חלק לקצבה ולמשוך חלק כהון. הבחירה תלויה בצרכים, בגיל, במצב המשפחתי ובתכנון הפיננסי הכולל.
שני המכשירים נשמעים דומים ולעיתים מבלבלים, אך הם נועדו למטרות שונות. קופת גמל להשקעה היא כלי חיסכון נזיל וגמיש לכל גיל, עם תקרת הפקדה שנתית. תיקון 190 מיועד לסכומים גדולים ולבני 60 ומעלה, עם הטבת מס משמעותית במשיכה אך נזילות מוגבלת. הטבלה הבאה ממקדת את ההבדלים:
| פרמטר | קופת גמל להשקעה | תיקון 190 |
|---|---|---|
| תקרת הפקדה שנתית | כ-82,000 ₪ לשנה לכל אדם (מתעדכן) | אין תקרה — גם מיליוני ₪ בהפקדה אחת |
| גיל יעד | כל גיל | בעיקר בני 60 ומעלה |
| נזילות | נזיל בכל עת | משיכה מוטבת רק מגיל 60 + תנאים |
| מיסוי במשיכה הונית | 25% על הרווח הריאלי | 15% על הרווח הנומינלי |
| המרה לקצבה פטורה ממס | כן, מגיל 60 | כן, מגיל 60 |
| הטבות הורשה | קיימות | קיימות — פטור מלא בפטירה עד גיל 75 |
| מתאים בעיקר ל… | חיסכון נזיל וגמיש לכל גיל | תכנון פרישה וסכומים גדולים |
השורה התחתונה: קופת גמל להשקעה מתאימה לחיסכון נזיל ויומיומי; תיקון 190 מתאים לתכנון פרישה ולניהול סכומים גדולים מתוך ראייה ארוכת-טווח. לעומק מוצר משלים נוסף שמתאים לבעלי הון משמעותי — ראו את המדריך המלא לפוליסת חיסכון, שאינה מוגבלת בתקרת הפקדה.
קופת גמל לפי תיקון 190 אינה מסלול אחיד. בית ההשקעות מציע מגוון מסלולים, ובחירת המסלול הנכון משפיעה ישירות על התשואה הצפויה ועל רמת הסיכון שאתם נושאים. אלה ארבעת המסלולים העיקריים שכדאי להכיר:
מסלול הדגל של רוב בתי ההשקעות. שילוב מאוזן של מניות, אג"ח קונצרני, אג"ח ממשלתי ונכסים אלטרנטיביים. מתאים למי שמחפש איזון בין צמיחה לבין יציבות, ומקובל כברירת מחדל למרבית החוסכים שאינם מעוניינים לקבל החלטות סיכון אקטיביות.
חשיפה גבוהה (לרוב 75–100%) לשוק המניות בישראל ובעולם. פוטנציאל תשואה גבוה לטווח ארוך, עם תנודתיות גבוהה משמעותית. מתאים בעיקר למי שצופה משיכה רק בעוד שנים רבות ויכול לעמוד מבחינה רגשית בירידות שוק זמניות.
בעיקר אג"ח (ממשלתי וקונצרני) עם חשיפה מינימלית או אפסית למניות. תשואה צפויה נמוכה יותר, אבל תנודתיות נמוכה משמעותית. מתאים למי שצריך את הכסף בטווח קצר יחסית, או לחוסכים שמרנים שרוצים להגן על ההון.
מסלולים תחומיים כמו מחקה מדד S&P 500, מסלול ESG (השקעות אחראיות), מסלול שריעה, או מסלול עם חשיפה מוגברת לנדל"ן ולנכסים אלטרנטיביים. ניתן לבחור לפי העדפות אישיות, ערכים, או ציפיות לגבי שווקים ספציפיים.
טיפ חשוב: בקופת גמל לפי תיקון 190, להבדיל ממוצרים מסוימים אחרים, ניתן להעביר כספים בין מסלולים בתוך אותה קופה ללא אירוע מס. זה מאפשר להתאים את רמת הסיכון לאורך השנים — למשל, להתחיל מנייתי בגיל 60 ולעבור בהדרגה לסולידי לקראת מועד המשיכה המתוכנן.
כדי להמחיש את הטבת המס, ניקח דוגמה מספרית פשוטה. המספרים מעוגלים ומשמשים להמחשה בלבד; אינם מהווים תחזית או הבטחת תשואה.
נניח שאדם בן 65 הפקיד 1,000,000 ₪ לקופת גמל לפי תיקון 190. הקופה השיגה תשואה ממוצעת של 6% לשנה. אחרי 10 שנים, הסכום צבר ל-1,791,000 ₪ — רווח של 791,000 ₪.
זו בדיוק "מלכודת המס הנומינלי" שהזכרנו: באינפלציה גבוהה, ההטבה מתהפכת. אבל אם החוסך בוחר בקצבה חודשית במקום משיכה הונית — הקצבה לבני 60+ פטורה לגמרי ממס הכנסה, וכל שאלת הנומינלי/ריאלי כבר לא רלוונטית. הבחירה בקצבה היא לפיכך לעיתים האסטרטגיה המגינה ביותר מפני אינפלציה.
תיקון 190 הוא החלטה ארוכת-טווח עם השלכות מס שלא תמיד הפיכות. לפני הפקדה, מומלץ לעבור על הנקודות הבאות:
הוראת חוק המאפשרת להפקיד כסף פנוי לקופת גמל וליהנות מהטבות מס — מס מופחת במשיכה, קצבה פטורה ממס ויתרונות הורשה.
משיכה הונית מוטבת אפשרית מגיל 60, בתנאי שהחוסך מקבל גם קצבה חודשית מעל הקצבה המזערית.
במשיכה הונית — 15% על הרווח הנומינלי, לעומת 25% על הרווח הריאלי במכשיר רגיל. בקצבה חודשית לבני 60+ — פטור מלא ממס.
קופת גמל להשקעה נזילה לכל גיל ומוגבלת בתקרת הפקדה שנתית; תיקון 190 מיועד לסכומים גדולים ולבני 60+, עם מיסוי מיטיב אך נזילות מוגבלת.
הכספים עוברים ישירות למוטבים. בפטירה לפני גיל 75 — פטור מלא ממס; בפטירה אחרי 75 — 15% מס נומינלי על הרווח בלבד.
כן. ניתן לקחת הלוואה כנגד הכספים הצבורים בריבית נוחה, בסביבות פריים מינוס 0.5%, בעוד הכסף בקופה ממשיך להיות מושקע.
אין סכום מינימום הקבוע בחוק. כל בית השקעות רשאי לקבוע סכום מינימלי משלו לפתיחת קופה.
תלוי בפרופיל האישי — גיל, גובה ההון הפנוי, צרכים עתידיים וציפיות לאינפלציה. לחלק מהחוסכים זהו כלי מצוין; לאחרים פחות. כדאי לבחון מול יועץ מוסמך.
תיקון 190 הוא אחד הכלים המשמעותיים בתכנון הפיננסי לגיל השלישי. הוא מציע חבילת הטבות אמיתית — מיסוי מופחת, קצבה פטורה ממס, דמי ניהול תחרותיים ויתרונות הורשה — אך אינו מתאים לכולם. הסיכון המרכזי, מלכודת המס הנומינלי בתקופות אינפלציה, וכן חוסר הנזילות לפני גיל 60, מחייבים בחינה מדוקדקת. ההחלטה צריכה להתבסס על הנתונים האישיים של כל חוסך — גיל, היקף ההון, מצב משפחתי וצרכים עתידיים.
ניר מרקוביץ הוא הבעלים של MFinance, בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בשוק ההון, כמנהל השקעות בבתי השקעות מובילים, כולל בקרות ואנליזות על מנהלי השקעות בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים בגופים פיננסיים מרכזיים. ב-MFinance הוא מלווה משפחות וחוסכים פרטיים בתכנון פיננסי, ניהול הון, ותכנון פרישה.